השוק כבר לא זול, אז מה? 

פרוקסימה בית השקעות | אוגוסט 2009
אילו

השוק כבר לא זול, אז מה?
חיים ונציה - מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות

השבוע מצאתי את עצמי משוטט בלוח רכב של אתר אינטרנט גדול. פתאום בער לי לחפש רכב. סימנתי לעצמי את הרכבים שרציתי והעדפתי בעיקר את אלו שציינו במודעה את מחיר הרכב. לאלו שרשמו מחיר הנמוך משמעותית ממחיר המחירון, לא פניתי כלל. בטח ישנה סיבה מדוע הם מוכנים למכור במחיר זול, בשביל מה להסתבך?
מסתבר שמשקיעים בשוק ההון משתמשים באותו סוג של הגיון כאשר הם מקבלים החלטות רכישה. רבים יעדיפו לא להיכנס לשוק כשהמחירים נראים זולים. הרי אם מישהו מוכן למכור במחיר זול, אז אולי לא כדאי להסתבך?
השווקים כבר לא זולים. מחירי המניות כבר אינם משקפים ציפייה לירידות חדות. ולכן ישנם יותר ויותר משקיעים שמוכנים להיכנס לשוק ולהשקיע במניות. המחירים הנמוכים שהיו פה בתחילת שנה הרתיעו משקיעים, אבל עכשיו כשהמחירים כבר יותר סבירים המשקיעים דווקא חוזרים אל השווקים.
שווקי הון לא אמורים להיות זולים - נהפוך הוא. לאורך זמן שווקים צריכים לשקף את מחירי הנכסים הנסחרים בהם. במרבית המקרים המחירים בשוק יהיו אף יקרים כדי לשקף את האופטימיות שטבועה באופן טבעי אצל רוב המשקיעים בשוק ההון. זוהי עובדה - שווקים כמעט אף פעם לא זולים. הרי אין שום סיבה לצפות שמישהו יסכים למכור בשוק נכס שלו במחיר זול.
לעיתים זה קורה. לפעמים שווקים משתגעים, ומשקיעים מתמלאים פחד ואז באמת ניתן למצוא ניירות ערך הנסחרים במחירים זולים. הבעיה היא שבתקופות אלו, קשה לשכנע מישהו להיכנס לשוק ולקנות מניות בזול. אנשים מעדיפים שלא לסחור בשוק כאשר המחירים נמוכים. הם מניחים שאם המחירים זולים, סימן שיש לכך סיבה ומעדיפים לא להתמודד עמה.
המחירים היום אינם זולים, אך זו לא סיבה לא להשקיע. השאלה היא, האם המחירים יקרים?
ביציאה ממיתון שווקים נוטים לעלות בסביבות 20 עד 50 אחוזים מנקודת השפל. אנחנו בישראל כבר עברנו מזמן את השיא הזה, אבל גם יצאנו רשמית מהמיתון (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) לפני רוב כלכלות העולם. רואי השחורות מסביב ממשיכים להתעקש שהמפולת עוד תבוא ומגייסים לצורך כך את אותם טיעונים שחוקים ששימשו להסברת הירידות לפני שנה. זה לא יעבוד - כדי שהשוק ידרדר חזרה לירידות צריך משבר חדש. משהו לא מוכר. אי אפשר לאיים עלינו שוב עם מחנק אשראי וגירעונות. השווקים עכשיו אינם גבוהים, ולכן הם יכולים אולי לרדת, אבל הסיכוי שהם יכנסו למפולת נוספת, הוא קטן.
כאשר מדד הנאסד"ק מסתובב סביב ה - 2000, רבים מאתנו נזכרים דווקא בשנת 2000 - השנה שבה המחירים באמת היו יקרים. המדד היה אז בסביבות ה - 5000 ושוק ההנפקות בארה"ב ובארץ היה ברתיחה. אנחנו רחוקים משנת 2000 כמעט מכל בחינה שהיא. אין כמעט הנפקות של מניות, המשקיעים היום הרבה יותר סלקטיביים, ואת המחירים עדיין ניתן להסביר, ברוב המקרים, בפרמטרים כלכליים סבירים. שווקי המניות בארץ ובחו"ל אינם זולים אך בהתחשב בריבית האפסית ובציפיות ליציאה מהמיתון, שמתבררות כנכונות, ניתן בהחלט לקבוע שמחירי המניות אינם יקרים.
חלק מהמניות נסחרות אמנם במחירים המגלמים אופטימיות לא כל כך זהירה. אז מה? יציאה ממיתון, היא העת המושלמת להיות אופטימיים. לזהירות נזדקק כאשר אף אחד כבר לא יתווכח אם יצאנו מהמיתון או לא.


מניות
דוחות כספיים טובים מהצפוי ונתונים חיוביים המורים על יציאה איטית מהמיתון עזרו לכל השווקים בעולם לעלות בחודש האחרון. את העליות מלווה תמיד החשש שמאחורי כל זה עומדת אך ורק הריבית האפסית ששוררת במרבית הכלכלות בעולם.
החשש הזה לא יתפוגג בקרוב וגם הריבית הנמוכה הזו לא תיעלם. הריבית כנראה תישאר נמוכה גם פה בישראל וגם בארה"ב. העקרונות שלימדו אותנו בשיעורי הכלכלה הראשונים באוניברסיטה ימשיכו להיות תקפים : ריבית נמוכה מובילה תמיד לעליות בשווקים. המגמה החיובית תימשך כל עוד לא יהיו ציפיות לעליה בריבית.
המלצתנו: המגמה כרגע היא חיובית, זה לא הזמן להיות דפנסיבי.

שוק האג"ח
משקיע באג"ח ראוי שבעת הזאת יהיה דווקא יותר דפנסיבי בנוגע להשקעותיו הסולידיות. גם אגרות חוב אמורות לעלות כאשר הריבית היא אפסית (לפי אותם שיערי כלכלה באוניברסיטה) אבל ברמת ריבית נמוכה כל כך נראה לנו שהאפ סייד הוא נמוך מידי. הסיכון שהאינפלציה בכל זאת תתפרץ ותגרום לעליה בריבית קיים ולא מוצדק להסתכן בכך עבור תשואות כה נמוכות.
המלצתנו: כשהריבית כל כך נמוכה זהו דווקא הזמן לאמץ גישה דפנסיבית בתחום הסולידי.

מט"ח
אסטרטגית היציאה של בנק ישראל משוק המט"ח נחלה עד כה הצלחה. ואולי לא? הדולר אמנם לא התמוטט אבל הכיוון שלו ממשיך להיות למטה ואנו מתקשים להאמין שהבנק יוכל באמת להימנע מלהתערב עוד זמן רב. התערבות שודאי לא תועיל.
המלצתנו: אם אתה לא משמש כנגיד בנק ישראל, אז עדיין לא הגיע הזמן לרכוש דולרים.